פתיח edit

 
גבר משבט השסטה בביגוד מסורתי, הכולל שרשראות, צמידים, עור של צבי וכובע.

שבט השסטה (באנגלית: Shasta) היו שבט של אינדיאנים אמריקאים (Native Americans) שהתגוררו בצפון קליפורניה (North California) ובגבול אורוגון (Oregon) שבארצות הברית עד תחילת המאה ה-20. השבט מנה כ-3,000 חברים אשר היו ציידים ודייגים שנדדו בחלק מזמנם. אנשי הקהילה נדדו בעקבות החיפוש אחר מזון בעונות השונות של השנה. שפתם של בני השבט נקראה "שסטה", והיא שייכת למשפחת שפות שנקראת "הוקן" (Hokan)[1].

היסטוריה edit

הבהלת הזהב בקליפורניה (The California Gold Rush) משכה זרים להוטים רבים לקילפורניה בשלהי שנות הארבעים של המאה ה-19. תקופה זו הייתה הרסנית עבור השסטה מכיוון שאלפי כורים החלו לפעול על אדמות השבט וחסמו נתיבי מים שונים. התעוררו סכסוכים בעקבות חוסר הכבוד של הזרים אל שבט השסטה ואל אדמותיהם. שבט השסטה נחלש מאוד ואף רבים מחבריו מתו בעקבות מחלות לא מוכרות שהביאו עמם הזרים הפולשים וכן בעקבות סכסוכים עם אותם זרים[2].

אורח חיים edit

בני שבט השסטה מיקמו את כפריהם בקרבת נהרות, כגון נהרות השסטה (Shasta), קלמאת' (Klamath) והסקוט (Scott). רוב בני השבט חיו בקליפורניה בעוד שחלק קטן מהם התגוררו בגבול עם אורוגון. בני השבט היו נוודים במחצית מזמנם, וצדו חיות על מנת לאכול מזון. במהלך עונת הקיץ, בני השבט היו מתגוררים ב"ויגוומים" (wigwams), מעין צריפים העשויים מבוץ ועץ, ובמהלך עונת החורף שהו ב"בתי בורות", שעזרו לשמור על חום גופם בחורפים הקרים. בני השבט התגוררו בכפרים שכללו מספר משפחות. בכל כפר היה ראש שבט, שירש את התפקיד מאביו, ותפקידיו כללו יישוב סכסוכים בין בני השבט והטפה להתנהגות מוסרית ונכונה. לאשתו של ראש השבט הייתה אחראיות דומה בקרב הנשים בשבט. כאשר התעוררו מחלוקות בשבט, אלו יושבו על ידי תשלום של סכום כסף לשני הצדדים. לכל אדם היה ערך כספי קבוע שעליו היה לשלם, אשר נקבע על ידי מעמדו בשבט והמצב הכלכלי של משפחתו[3].

מסחר edit

הכסף ששימש את בני השסטה למסחר הורכב משנהבים ומשרידי הקרקפת של ציפור הנקר. לעיתים אף צדפות גדולות שימשו לכסף, אך אלו נחשבו כבעלי ערך פחות יותר מהשנהבים ומשרידי הקרקפת של ציפור הנקר. השסטה סחרו בצנוברים ועורות זאב וצבאים תמורת בלוטים, דלועים וסירות קאנו. הבלוטים בעלי הביקוש הרב ביותר בשבט היו בלוטים מעץ האלון הכהה, אשר הושגו על ידי מסחר עם שבט קרוק (Karok), ששכנו מערבית לשטחם של אנשי השסטה. שבט הקרוק אף סיפק לאנשי השסטה מלח, מינרל ששימש את אלו לבישול במידה רבה[3].

מזון edit

המאכלים העיקריים שאנשי השסטה אכלו היו בשר צבי ובלוטים. בני השבט אף נהגו לאכול דובים, ציפורים, סלמון, צלופחים, סרטנים, חגבים וצרצרים. חלוקת העבודה התבצעה כך שהגברים היו צדים ודגים, ואילו הנשים היו אוספות בלוטים, אגוזים וחרקים. נשים וילדים אספו מולים וצדפות על ידי צלילה לקרקעית הנהר שהיה בקרבת בני השבט, נהר הקלמאת'. המזון נאפה ובושל ב"תנורי אדמה", כלומר בורות אש אשר לכדו חום ואפשרו אפייה ובישול. את המזון הניחו בתוך סלים על אבנים רותחות בתוך "תנורי האדמה", ולעיתים היו מבשלים את המזון ישירות על האש, ללא סלים. גרגרי מנזניטה (Manzanita) שימשו להמתקת המזון ובכדי להכין משקה סיידר. בשר ודגים שנותרו לאחר ארוחות אוחסנו בבורות או בסלים על מנת שישמשו את בני השבט בהמשך[3].

תרבות וטקסים edit

הטקס המרכזי של בני השסטה היה הטקס שלפני יציאה למלחמה. נשים השתתפו בריקוד המלחמה, שנמשך כמה לילות ונועד להביא מזל לבני השסטה במלחמה המתקרבת. טקס מיוחד נוסף שהתרחש כלל שירה, ריקודים ותפילות, והוא התקיים לפני שקבוצת גברים יצאה למסע ציד.

טקס ההתבגרות של הבנים כלל מסע ציד, דיג והימורים, בעוד שטקס ההתבגרות של הבנות היה חשוב יותר מזה של הבנים וכלל ריקוד בפומבי. כאשר גבר ואישה היו מעוניינים להינשא, על הגבר היה לשלם למשפחתה של אישה סכום מסוים עבורה. גברים עשירים בדרך כלל נישאו לנשים רבות. בני הקהילה לא ראו גירושין בעין יפה ועל כן מעט זוגות התגרשו בקהילה.

כאשר היה נערך טקס בקהילה, הגברים היו עונדים כתר נוצות וכן מעיל נוצות. הכתר היה עשוי מצדפות, חרוזים, עורות של חיות, מקלות עץ קטנים ונוצות. הכתר סימל מעבר משגרה רגילה לטקס ייחודי. הבגדים של בני השסטה בשגרה היו עשויים מעורות של צבאים ומחתיכות עץ. בני הקהילה נהגו לענוד שרשראות צדפים, קישוטים על האוזניים ועל האף, וכן הרבו לצבוע את עצמם בצבעי גוף[4].

קישורים חיצוניים edit

שבט השסטה (באנגלית: [[Shasta people|Shasta]]) היו שבט של אינדיאנים אמריקאים ([[Native Americans in the United States|Native Americans]]) שהתגוררו בצפון קליפורניה ([[Northern California|North California]]) ובגבול אורוגון ([[Oregon]]) שבארצות הברית עד תחילת המאה ה-20. השבט מנה כ-3,000 חברים אשר היו ציידים ודייגים שנדדו בחלק מזמנם. אנשי הקהילה נדדו בעקבות החיפוש אחר מזון בעונות השונות של השנה. שפתם של בני השבט נקראה "שסטה", והיא שייכת למשפחת שפות שנקראת "הוקן" ([[Hokan languages|Hokan]])<ref>{{Cite book|title=Handbook of American Indians North of Mexico.|last=Hodge|first=F.W.|publisher=Digital Scanning Inc.‏|year=2003|isbn=|volume=Volume 3|location=|pages=}}</ref>.

Template parameters

ParameterDescriptionTypeStatus
No parameters specified
  1. ^ Hodge, F.W. (2003). Handbook of American Indians North of Mexico. Vol. Volume 3. Digital Scanning Inc.‏. {{cite book}}: |volume= has extra text (help)
  2. ^ Rawls, J.J. (1976). "Gold diggers: Indian miners in the California gold rush". Calif Hist QJ Calif Hist Soc. 55(1): 28-45.
  3. ^ a b c Aerni, M.J. (1978). Handbook of North American Indians. Vol. Vol. 8. California: Washington, DC: Smithsonian Institution.‏. {{cite book}}: |volume= has extra text (help)
  4. ^ Kuiper, K. (2010). Native American Culture. The Rosen Publishing Group.‏.